יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

רפלקציה לגבי שיעור מספר 2


נושא המצגות מוכר לי מאוד מעבודתי בעבר ולכן מהבחינה הטכנית של שימוש במצגת לא הרגשתי שמה שהוצג תרם לי.גם מבחינת סדר הצגת הדברים (פתיחה, התנסות המשגה וכוׂ) מדובר  בנושאים שמוכרים לי מקורסים אחרים.

היה חסר לי דיון על הפאן הפרקטי של ישום דרך העבודה הזו בבית הספר. במרבית בתי הספר, יש כתת מחשבים אחת לכל היותר, ובדרך כלל היא משמשת דווקא ללימודי מחשב ולא ללימודי יתר המקצועות. מעניין אותי לדעת האם עבודה בשיטה זו היא אפקטיבית גם כעבודת בית בלבד.

בתור מי שעתידה להיות מורה בבית ספר תיכון בו אין לוחות חכמים ו/או ברקו אני למעשה אוכל להשתמש בכלים מסוג אלה רק בשיעורי הבית של התלמידים. אני תוהה עד כמה ניתן באמת לגרום לתלמידים להתייחס ברצינות למטלות כאלו בבית, במיוחד כאשר מדובר בקריאה עיונית של ממש (כנדרש מתלמידי תיכון) אמנם יש היום מדיה מגוונת, ואין ספק שגם סרטון יכול לפעמים להעביר מסר בצורה אפקטיבית אבל עדיין אין תחליף ליכולת לקרוא טקסט כתוב ולנתח אותו. עד כמה לתלמידים באמת יש כיום יש נכונות ואפילו חשוב מכך, יכולת, להעמיק בטקסט עיוני ארוך, כאשר הם מורגליםלמסרים מיידים וכתיבה מקוצרת בסמס וב FB.אני תוהה ביני לביני (וגם עם אחרים) עד כמה אנו צריכים "להכנע" לאופן צריכת התקשורת על ידי בני הנוער ועד כמה ניתן הלתעקש על כך שלפעמים יש לעצור רגע את המרוץ ולשבת ברצינות מול טקסט ארוך ולכאורה משמים, בלי תמונות וצלילים, ולהתמודד עם מה שכתוב שם.















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה