יום שבת, 29 בדצמבר 2012

רפלקציה על כתיבת מחוון

הערכת האתר:
כתיבת מחוון עבור אתר של סטודנט עמית היא מאתגרת. ראשית, הזמן המוקצב הוא כמובן קצר יחסית על מנת להתייחס לעומקו של כל פריט במחוון. המבט בהחלט היה במעוף הציפור (גם בגלל קוצר הזמן וגם לגופו של עניין), פחות התבצעה התמקדות בתכנים ברמת המשתמש בלבד, אלא גם ברמת בונה האתר, נושא שבדרך כלל איננו נמצא כלל במודעות שלי.

כתיבת המחוון בהחלט תעזור לי למקד את הליך בניית האתר שאני אבצע בקרוב.


האתר שלי:
אני נמצאת בתהליך הסבה מקצועית לאזרחות. במקביל קבוצה של שש אמהות (ואנוכי) יזמנו בישוב שלנו (נופית) תהליך של שנת מצווה, אליו הצטרפו תלמידים רבים משכבה ו' בבית הספר.
אשנח מאוד לבנות אתר אנטרנט שמטרתו תהיה ליווי שוטף של שנת המצווה הן הפאן התיאורטי והן בפאן המעשי, שתתן רקע כללי באספקטים השונים של הליך ההתבגרות, תלווה את כלל הפעילויות, תאפשר תיעוד ושיתוף של התכנים והפעילויות, תאפשר מקום להתבטאות של המתבגרים והמשפחות לגבי התהליך, וישמש ככלי תקשורת דינמי בין חברי הקבוצה.

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

רפלקציה לגבי הצצה ראשונה לאתרים של אחרים

בשיעור הפוננו לדוגמאות של אתרי אינטרנט שפותחו על ידי סטודנטים בקורס. בחנו את האתרים לאור כלים הקשורים באוריינות דיגטלית.
העיון בדוגמאות האתרים אפשרה לי, בצורה לא מושכלת, לנסות לאבחן אתרים שלטעמי הם נגישים יותר/אפקטיבים יותר. אחרי הסקירה הלא מושכלת, התחלתי (התחלנו) לבחון את האתרים גם על פי הכלים עליהם דן המאמר בנושא האוריינות הדיגטלית על האספקטים השונים שנכללו בו.
התרשמתי מאוד מהחשיבות הרבה של הפאן הויזואלי של האתרים - הן מהעיצוב הכללי מבחינת הגרפיקה והצבע, והן מבחינת השימוש באמצעים ויזואלים שונים (תמונות/וידאו וכו).
התרשמתי מהחשיבות של הידידות למשתמש "נוחות הדפדוף" נגישות המעבר בין הנושאים.
התרשמתי מהחשיבות שבהלימה בין נושאי האתר למטרתו.
בעקבות העיון באתרים אני בהחלט סקרנית לגבי השימושים באתר כזה ולגבי היכולת שלי להקים אתר טוב ואיכותי.

יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

רפלקציה לגבי שיעור מספר 2


נושא המצגות מוכר לי מאוד מעבודתי בעבר ולכן מהבחינה הטכנית של שימוש במצגת לא הרגשתי שמה שהוצג תרם לי.גם מבחינת סדר הצגת הדברים (פתיחה, התנסות המשגה וכוׂ) מדובר  בנושאים שמוכרים לי מקורסים אחרים.

היה חסר לי דיון על הפאן הפרקטי של ישום דרך העבודה הזו בבית הספר. במרבית בתי הספר, יש כתת מחשבים אחת לכל היותר, ובדרך כלל היא משמשת דווקא ללימודי מחשב ולא ללימודי יתר המקצועות. מעניין אותי לדעת האם עבודה בשיטה זו היא אפקטיבית גם כעבודת בית בלבד.

בתור מי שעתידה להיות מורה בבית ספר תיכון בו אין לוחות חכמים ו/או ברקו אני למעשה אוכל להשתמש בכלים מסוג אלה רק בשיעורי הבית של התלמידים. אני תוהה עד כמה ניתן באמת לגרום לתלמידים להתייחס ברצינות למטלות כאלו בבית, במיוחד כאשר מדובר בקריאה עיונית של ממש (כנדרש מתלמידי תיכון) אמנם יש היום מדיה מגוונת, ואין ספק שגם סרטון יכול לפעמים להעביר מסר בצורה אפקטיבית אבל עדיין אין תחליף ליכולת לקרוא טקסט כתוב ולנתח אותו. עד כמה לתלמידים באמת יש כיום יש נכונות ואפילו חשוב מכך, יכולת, להעמיק בטקסט עיוני ארוך, כאשר הם מורגליםלמסרים מיידים וכתיבה מקוצרת בסמס וב FB.אני תוהה ביני לביני (וגם עם אחרים) עד כמה אנו צריכים "להכנע" לאופן צריכת התקשורת על ידי בני הנוער ועד כמה ניתן הלתעקש על כך שלפעמים יש לעצור רגע את המרוץ ולשבת ברצינות מול טקסט ארוך ולכאורה משמים, בלי תמונות וצלילים, ולהתמודד עם מה שכתוב שם.















יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

המורה בסביבה מתוקשבת

השיעור הראשון התחבר אצלי לנושאים שעליהם אני חושבת ממילא ולגביהם אני מתלבטת לקראת עבודתי כמורה. אני תוהה האם אכן אצליח לשלב את תחום התקשוב בלימודי האזרחות, עד כמה זה יהיה יעיל ועד כמה יהיה שת"פ של המערכת הבית ספרית.





שלושה נושאים שעשויים לעניין אותי:
1. חינוך
2. היסטוריה
3. אזרחות


שלושה נושאים בתחום ההוראה:
1. מקורות הסכסוך היהודי - פלסטיני
2. רקע למגילת העצמאות
3. מקורות הדמוקרטיה